3 מרץ 2011
הפיכה בניחוח קולוניאלי
לאור "אופוריית הדמוקרטיה" השוטפת את המזרח התיכון עלינו היה להעלות את ניסיונות ההפיכה העממית הנערכות מתוך מניעי החופש והחרות, על ראש שימחתנו ולמרות זאת מתגנב לפינו טעם מר של דה-ז'ה-וו.
אין הכוונה כאן לעתיד המהפכות המזרח-תיכוניות באשר איננו יודעים דברים לאשורם והיאמר להלן הינו הערכות ומסקנות הנשענות על שילוב עובדות ותהליכים היסטורים ידועים. במאמר קודם, שירטטנו תרחיש אפשרי סביר העשוי (עלול) להתרחש בחלק או כל המדינות ההפכניות דהיינו, הפיכה עממית בשלב בראשון, עליית משטר צבאי כמשקל וכייצוב נגד לאנרכיה אפשרית בשלב הבא, בחירות דמוקרטיות כמאוויי ההמון (הלוואי), ובשלב האחרון תפיסת השלטון על ידי הגורמים הקיצונים (כבכל חברה בחלד) ובמקרה זה האיסלם הקיצוני, מפאת קוצר ידה המולד של הדמוקרטיה האוטופית.
אפשר שלא כך יקרה, אפשר והשמש תפציע, השקדיה תפרח וקול הדמוקרטיה ישמע באזורנו. ובמקרה זה כולנו, שכננו ואנו, כולנו נצא נישכרים. אך מי חכם וידע?
ולמרות כל זאת, הרי מתגנב חשש כבד ללב. אנו מכוונים כאן, כבעלי ניסיון מר בנושא, להתערבות המעצמות בעניניהם הפנימיים של עמים אחרים, התערבות אשר בוודאות מצמררת תקעקע (כדרכן בקודש) כוונות טובות תחיליות לאידאלים של חופש ושיוויון.
ברמה סבירה של וודאות ניתן כיום לאמר כי במדה ומדינות חוץ לא היו מתערבות, אמור בוחשות, בעניננו הפנימיים באשר להבנות עם הפלשתינים, הרי שתהליכי "הברירה המדינית הטיבעית" כבר היו משכינים שלום מזה זמן בנינו לבין שכננו באורח המשביע רצון שני הצדדים.
המדובר הוא בסיחרור צבוע חיצוני, המשתמש באירגונים ישראלים, מקעקעי מדינת ישראל יהודית, ציונית ודמוקרטית, המתגדרים במנטרות צבועות כ"זכויות אדם" ו"שאיפה לשלום" (כאילו ואלו נכסים בלעדים שלהם בלבד), הפועלים במימון הקולוניאלים האירופים וממשל אובמה, הם ששיכנעו את הפלשתינים כי יוכלו לקעקע את החברה הישראלית מבפנים והם שהעלו אותם על עץ גבוה של סרוב למשא ומתן. אותן שיטות שימשו גם את הצדיקים האירופים והאובמים לממן ולתמוך משך השנה החולפת בהפיכה שלטונית, אנטי דמוקרטית בישראל בביצועם החתרני של אותם אירגונים ומפלגות ישראליות.
יותר ויותר מתברר כי שיטות אלו בדיוק, שימשו את אותם צדיקים אירופים ואובמים לחירחור והסתת אלמנטים מסוימים לייזום ההפיכות הנוכחיות בארצות המזרח התיכון ובאורח משונה אך שאינו מפתיע, תאמו, ללא תאום, שיטות אלו את מגמות ההפיכות השלטוניות הנקוטות בידי איראן השיעית ואירגון אל-קעידה הסוני.
תקופת הקולניאליזם אשר בו מדינות לכאורה "מתקדמות", נקטו בדרך שתלטנית ומתנשאת על "הנחותים-הילידים" על מנת להשליט עצמן עליהן ולקצור משך תהליך זה רווחים נאים לעצמם, תקופה זו אמורה היתה להסתיים. לא מנא ולא מקצתה.
העובדות מורות אחרת גם לעת הזו. בעל המאה, הטכנולוגיה והצבא המשוכלל יותר כופה את מאוויו התועלתים, במקרה זה: צימאון בילתי נידלה לזהב השחור, על "המפגרים" המזרח תיכונים. דווקא המעצמות המערביות הן אלו העומדות בדרכן ההתפתחותית הטיבעית של מהפכות המזרח התיכון. התוצאות הסופיות לכן אפשר שלא תהיינה משביעות רצון לא מבחינתן ובוודאי לא מבחינתנו בישראל.
הרצון הבוער לחצוב נפט ולשלוט באספקתו תחת המטריה "הדמוקרטית" לכאורה כאשר ברי הוא כי הדמוקרטיה הינה בשלב זה למצער "ישות" זרה ומושג מופשט בלבד עבור המוני המהפכנים המזרח תיכונים, מביאים להאצה מלאכותית של תהליכים טיבעיים אשר אמורים היו להמשך באורח נאות מספר עשרות בשנים. אלו דורשים חינוך התפתחוני ומדורג (פנימי, לא חיצוני) לדמוקרטיה אשר בסיומו, תתאים כל אומה ערבית את הדמוקרטיה שלה כפי המתאים לה, לדרכה ולשאיפותיה המיוחדים לציבוריה שלה. שהרי כבר נאמר במקומותינו "חנוך לנער לפי דרכו" והללו שם הינם "עוללים דמוקרטים ד'בית רבן".
הדמוקרטיות אשר תיווצרנה, במזרח התיכון, אם וכאשר, אינן בהכרח הדמוקרטיות האמריקנית או האנגלית (או הישראלית, רחמנא ליצלן). גם כיום אין דמוקרטיה אחת בעולם המערבי הזהה לחלוטין לדמוקרטיה במדינה שכנה ועל אחת כמה וכמה, אין סיכוי, למצער בטווח הניראה לעין כי דמוקרטיה מזרח תיכונית חדשה תהיה דומה לדמוקרטיית העולם הישן ובוודאי שלא יתהווה דמיון דמוקרטי בין מדינות המזרח התיכון לבין עצמן.
אך זה לא מכבר אררנו את התנהלותה של רוסיה הסובייטית אשר באדנות הנובעת מכח, כובד המשקל וטכנולוגיה עילית, שיעבדה עמים אחרים בבקשה ליצור חיץ בינה לבין המערב באירופה תוך שמוצצת משך תהליך זה את לשדם הכלכלי של העמים הניכבשים. "אזורי השפעה קראנו לכך" איזו נילעגות. כל המריעים במקומותינו למהפכנים הערבים דווקא עודדו ותמכו בזמנו בקולוניאלים הכובשים, הרצחנים הקומוניסטים. אכן, ניפלאות דרכי החשיבה האידאולוגית המכשירה כל מעשה עוולה, כולל רצח עשרות מליונים בשם יפי נפשנו האוניברסלית.
והנה, לא חלפה מחצית המאה מנפילתה של האימפריה הסובייטית והעולם המערבי נוקט בדרך למצער דומה. רוממות הדמוקרטיה בפיהם של מדינות אירופה ו"מנהיג העולם החופשי" חוסיין אובמה, אשר כבר אינו מנהיג אפילו בארצו, אשר אך תועלת כלכלית ומדינית עבור עצמם בראש מעיניהם. אנו עדים למדיניות "ספינות התותחים" אשר כה היתה נפוצה בידי אותן מדינות אירופאיות והאמריקות בארבע המאות החולפות. לא הדמוקרטיה היא שבראש שמחתם אלא נפט, נפט זול וזמין באמצעות יצירת אותו "אזור השפעה" הזכור לשמצה.
אמנם קיימים אלו בנינו אשר עווית אידאולוגית של חופש ושיוויון מצמררת ומענגת גופם ולכן טחו עיניהם מראות דברים כהוויתם. באשר הכיוון אשר ההפיכות המזרח תיכוניות נוטות אליו אינו מבשר טובות עבורנו מהפן הפנימי והחיצוני יחדיו. הללו "האוטופים האוניברסלים" בתוכנו כבר משפיעים עלינו סיבות מדוע חייבים אנו ליפול בחיבוק אוהבים נירגש על צוואר המהפכנים הערבים, משהו בנוסח "פועלי כל העולם התאחדו". אז זהו שהם אינם פועלי כל העולם, אינם דמוקרטים, הינם מהווים עדיין אך חלקו הקטן יותר של הציבור בארצותיהם וחלקם הניכבד שוטמנו ללא כל תלות בכיוון אשר אליו תפנה המהפכה שם.
אל לנו לצאת נגד מגמת המהפכות הכעין דמוקרטיות, נהפוך הוא, אך גישת "כבדהו וחשדהו" הינה מצוות השעה. הפרזה בשיתוף הפעולה ה"קולוניאלי" עם מעצמות המערב בדיצתן ליצירת "אזור השפעה מערבי" עלולה לשייכנו ולתייגנו כחלק מההתנהלות "הקולוניאלית" המערבית. לגבי "הקולוניאלים", כישלון בהתנהלותם העכשווית כרוך בהפסד כלכלי, לגבנו המדובר הוא בהפסד קיומי.
אל הפן הפנימי כבר התיחסנו לעיל. קיים סיכוי בהחלט סביר כי סופו של התהליך ישליט משטרים תאוקרטים איסלמיסטים קיצונים על אותן מדינות. לא מיד אמנם, תהליך זה ימשך וודאי מספר שנים נאה, אך הסיכוי לכך גבוה.
דווקא הפן הקולוניאליסטי החיצוני הוא המדאיג, באשר נסיונות ההשתלטות הקולוניאלית הישירה בצורת "אזור השפעה מערבי" יביא בסבירות גבוהה להתנגשות תרבויות עם אותן מדינות "מהפכניות" דהיינו, משנה תוקף של התנגשות בין האיסלם הקיצוני לבין העולם המערבי המנסה, כדוגמת הקומוניסטים לפניו, למצוץ את לשדם של העמים "המושפעים" וכך בוודאי יתויגו בעתיד הקרוב פעולות אלו על ידי עמי המזה"ת. שהרי טובת עמי אזורנו (כולל טובתנו אנו), רחוקה מהגיגי "הקולוניאלים" כרחוק המזרח מן המערב, תרתי משמע.
התוצאההסופית תבוא כתגובת נגד חריפה, הפעם מובנת ומוצדקת, של העולם האיסלמיסטי כנגד המערב והקצנה נוספת במלחמת התרבויות המתחוללת כבר מזה שני עשורים בין הגושים. תוצאת ההקצנה האפשרית הנוספת תהיה שאיפה נחרצת יותר מצד האיסלמיסטים באזורנו לחסל את השעיר לעזאזל הברור, "הקוץ בבשרם", את "המוצב הקידמי של המערב במרכז הבטן הרכה האיסלמית", את "הצלבנים המודרנים", את היהודים ומדינת ישראל של העם היהודי בארץ ישראל. אנו הרי האויב בעין, מעבר לפינה, קל לנסות ולהפרע מעמנו, שהרי כך אפשר להשכיח מ"העמים המהפכנים"את צרות היום יום שאין מהפכה בחלד שתישבם בטווח הניראה לעין.
אהרון רול
http://www.global-report.com/aroll/
המחבר הינו יועץ אירגוני ודירקטור ניהול פרויקטים בכיר לחברות ואירגונים בענף המחשבים http://www.aaronroll.com http://www.global-report.net/aroll/>
